גיל 55–60, עוד ₪800,000 על המשכנתא, ופרישה בעוד 10–12 שנים. זה תרחיש שיותר ויותר אנשים מוצאים את עצמם בו. הצרה: ההכנסה בפרישה יורדת, אבל ההחזר לא — אם לא עושים כלום.
מה בנק ישראל מחייב לגבי גיל סיום
מסלולים בריבית קבועה ומשתנה: הבנק לרוב מחייב שהמשכנתא תסתיים עד גיל 67 (גיל פרישה). מסלול פריים: יש בנקים גמישים יותר. כשלוקחים משכנתא בגיל 50, המקסימום הוא 17 שנה — לא 25.
מה כדאי לבחון 10 שנים לפני פרישה
- כמה יתרת הקרן? כמה שנים נשארו? כמה ריבית נשארת לשלם?
- האם פרישה מוקדמת של חלק הפנסיה יכולה לממן סגירת המשכנתא?
- האם מחזור לקיצור תקופה מעלה את ההחזר לרמה שניתנת לניהול עכשיו?
- האם פירעון מוקדם חלקי ממזעלת הנכסים הפנסיוניים יכול לסגור את ה"פער"?
ייעוץ שמסתכל על כל התמונה
שאלות נפוצות
ברוב מסלולי הריבית הקבועה והמשתנה, הבנק מחייב שהמשכנתא תסתיים עד גיל 67. מי שלוקח משכנתא בגיל 50, למשל, מוגבל לתקופה מקסימלית של כ-17 שנה ולא 25.
מומלץ להתחיל לבחון את הנושא כעשר שנים לפני הפרישה, כי לדחות את ההחלטה לרוב מייקר את העלות. עשר שנים מספיקות לבחון פירעון מוקדם, מחזור או תכנון הכנסה מפרישה.
בחלק מהבנקים מסלול פריים גמיש יותר בנושא גיל הסיום בהשוואה למסלולים בריבית קבועה ומשתנה. עדיין מומלץ לבדוק עם הבנק את התנאים הספציפיים שלכם, כי זה משתנה בין מוסדות.
במקרים מסוימים פדיון או פירעון מוקדם חלקי שממוזער מהנכסים הפנסיוניים יכול לסגור את הפער בין יתרת המשכנתא להכנסה הצפויה בפרישה. כדאי לבחון זאת לצד שמירה על הפנסיה לטווח הארוך, ולא במקומה.
